"הברכיות", שעלו על שולחן ערב החג ועליהן נאמרו הברכות, נבחרו בחלקן, בשל שמותיהם בערבית בצליל הברכה (כמו: קרעה, סלק, כרת', תמר), בחלקן, בשל הסמליות הספציפית (כמו: רימון, ראש כבש, דג, תפוח בדבש, וכן ריבות שונות) ובחלקן, בשל הסמליות הכללית להראות שפע והרבה בתפזורת (כמו: בטום, חאב עזיז, צימוקים, ענאבי, שומשום). משתדלים, ככל שניתן, שמניינן של "הברכיות" יהיה קרוב ל-40 (בתורה/בתנ"ך ובדת היהודית המספר 40 מהווה מספר מיסטי באירועים מכוננים בתולדות עם ישראל). המלחיות מפנות את מקומן, ובמקום המלח משתמשים בסוכר בברכת "המוציא לחם מן הארץ", לאיחולי שנה מתוקה.
.JPG)
.JPG)
