כניסה לחברי הנהלה
כנסיה לפורום
הצטרפות לרשימת תפוצה
פיסבוק
כתב העת לבלוב
המכון ללימודים ולמחקר
גלריית תמונות
לוח אירועים
ממנהגי חג הסוכות ושמחת תורה
3/10/2006

ממנהגי חג הסוכות

כמו כל יתר קהילות הקודש, גם יהודי לוב נוהגים להתחיל בבניית הסוכה מיד עם צאת יום הכיפורים.

וכיון שארץ לוב מבורכת בעצי דקל, נוהגים לבנות את הסוכה בעיקר בענפי דקלים, כולל הדפנות וכך גם הקישוטים ע"פ רוב עשויים ממיני פירות וירקות מצויים. אפשר לראות בהמון סוכות גם בארץ בימינו שבני העדה נוהגים לתלות ענפי תמרים ו"קנדיל" (נר) במרכז הסכך להאיר את הסוכה וגם רדידים צבעוניים מסביב לסוכה.

ביום ערב "הושענה רבה", בשעות אחה"צ נהגו להתאסף בבתי כנסת ולקרוא את פרשת "וזאת הברכה" שניים מקרא ואחד תרגום. אח"כ אומרים את הקטע "הדרן עלך" וכו', "בסימנא טבא", וממשיכים לקרוא פרשת בראשית. אח"כ קוראים את ההפטרה. ומסיימים באמירת פסוקים ומזמורים המבקשים מהקב"השישמור עלינו.

 

לילת אל- כבדא ורייא

ליל הושענה רבה נקרא בפי יהודי לוב בשם "לילת אל כבדא ורייא".

בלילה זה, מיד אחרי תפילת ערבית, בני הבית יושבים בסוכה סביב שולחן ערוך עליו מסודרים בצלחות נתחי כבד וריאה ועוד מיני מטעמים.

וחוזרים על פרשת "וזאת הברכה"לאחר מכן מקדשים ואוכלים.

לאחר הסעודה, הולכים לבית כנסת, ונשארים שם ערים לקרוא תיקון "ליל הושענה רבה" עד הבוקר.

ומיד מתפללים שחרית.

בתפילת שחרית של יום הושענה רבה נוהגים להוסיף "נשמת כל חי". ממשיכים בתפילה לפי המחזור, ובסוף התפילה תוקעים בשופר ואומרים תיענו ותעתרו וכו'.

ולאחר חביטת הערבה, כל מתפלל לוקח איתו ענפי ערבה ובהגיעו הביתה, חובט בהם קלות על ראשי בני הבית עם הברכה השגורה "עקבאל דאייר" לאחר מכן טובל הענף במים, וכותב בו על מזוזת הבית את המילה ערבה, כסגולה לשמירה. על דרך הכתוב: "ושכבת וערבה שנתיך" וכן כסגולה לזרע בר קיימא, שהרי מניין המילה ערבה כמניין המילה זרע.

 

ממנהגי שמחת תורה = יום שמיני עצרת

בליל שמחת תורה לפני תפילת ערבית יושבים כל הציבור ושרים פיוטים מתוך המחזור.

אחר כך מתחילים בתפילת ערבית חגיגית של יום טוב, לאחר התפילה מוציאים שלושה ספרי תורה, לכבוד חתן תורה, חתן בראשית וחתן מעונה. מניחים אותם על התיבה ועושים שבע הקפות עם שירים וריקודים.

גם בבוקר לפני תפילת שחרית נוהגים לערוך הקפות וכן גם אחרי תפילת שחרית ומנחה.

הדפסשלח לחברהוסף תגובה