אירוע השנה — ליבלוביאדה 19 · 11–13 ביוני 2026 · מלון רויאל, ים המלח · להרשמה ←
אירוע השנה — ליבלוביאדה 19 · 11–13 ביוני 2026 · מלון רויאל, ים המלח · להרשמה ←
רבה של אור יהודה, מקובל מעשי, תלמידם של חכם יצחק חי בוכבזה וחכם חי גביזון, וראש רבני יהדות לוב בארץ.
רבי כמוס (ממוס) עגיב היה דמות סוחפת ומאירה בנופה הרוחני של יהדות לוב. דרשן מעולה, פוסק זהיר, מקובל מעשי שנהג לקום בחצות וללמוד זוהר עד הבוקר — ועם זאת, איש של ענוותנות עמוקה שביקש שלא לסמוך על דעתו להלכה. הוא נשא ברבנותו את קהילות נאלות, זליתן ודרנה תחת השלטונות האיטלקי, הגרמני והבריטי, ועם עלייתו לארץ נבחר לכהן כרבה של אור יהודה ולעמוד בראש רבני לוב בארץ.
רבי כמוס עגיב נולד לאמו זולה ולאביו חכם רחמים עגיב בשנת תרע״ג (1913) בעיר טריפולי שבלוב. גדל בתורה וביראה על ברכי חכמי טריפולי, אך כדי לסייע בפרנסת המשפחה עבד בבית דפוס בעיר.
בשנת תרפ״ו (1925) הגיע לטריפולי מהעיר גאבס שבתוניסיה, חכם יצחק חי בוכבזה, שנבחר לשמש הרב הראשי של טריפולי ואב בית הדין. כשהגיע לבית הדפוס וראה את הנער כמוס, הלך ושידל את אביו שיקדיש את כל זמנו לתורה. כך היה: חכם כמוס היה תלמידו ומשמשו של חכם בוכבזה עד פטירתו בשנת תר״ץ (1930). על הנהגותיו של חכם יצחק חי בוכבזה כתב לימים בספריו ״לב ימים״ ו־״מנחת עני״.
לאחר פטירת חכם בוכבזה, למד בישיבת ״דאר חזקיהו״ מפי חכם ציון ביתאן, ראש הישיבה ואב בית הדין של טריפולי. בשנת תרצ״ג (1933), בהוראת השלטון האיטלקי הפשיסטי, נאלץ חכם ציון ביתאן לעזוב את טריפולי בשל נתינותו הצרפתית, וחזר לתוניס. אל טריפולי הגיע מאיטליה הרב גוסטבו קסטלבולונייזי, שהיה רבה של פאדובה, שעזב אף הוא בשנת תרצ״ז (1937), בשל הגזרה שהטיל מושל לוב, איטלו באלבו, על היהודים לפתוח את חנויותיהם בשבת, וחיוב עובדי הנמל היהודים לעבוד בשבת.
כל אותה עת המשיך חכם כמוס בלימודיו מפי חכם יעקב חי גביזון, אב בית הדין, שהיה למורו ולרבו, ונהג לשאת מדי שבת את הדרשה בבית הכנסת הגדול בטריפולי. בשליחות רבו יצא לחזק את קהילות היהודים בערי השדה תחת השלטון האיטלקי-פאשיסטי והגרמני-נאצי. שימש רב בערים זליתן ונאלות, ובשנת תש״ח (1948) שימש רב בעיר הנמל דרנה בקירנאיקה.
בשנת תשי״א (1951), זכה ועלה לארץ ישראל. בתחילה התגורר במעברה ליד חדרה, אך לאחר מכן התיישב בשכונת ״רמת פנקס״ באור יהודה, והיה לרב השכונה. בשנת תשי״ח (1958) נתמנה לרב העיר אור יהודה.
חכם כמוס עגיב נודע בענוותנותו, וביקש שלא לסמוך על דעתו להלכה. כדי שלא יהיה דן יחידי, היה שולח את פסקיו לראשון לציון חכם עובדיה יוסף, ולרב יהודה וולדנברג מחבר ״הציץ אליעזר״. היה בקי בתורת הסוד ובלימוד ספר הזוהר, וגם תמך וסייע להדפסת ספרים של חכמי ישראל, ובתוכם חכמי לוב.
חכם כמוס עגיב נפטר ביום י״ג בסיוון תשנ״א (1991), ומנוחתו כבוד בבית העלמין ״קריית שאול״ בצפון תל אביב.
לידתו בטריפולי לאמו זולה ולאביו חכם רחמים עגיב.
פגישה מכוננת עם חכם יצחק חי בוכבזה, שמושיב אותו ללמוד תורה במקום העבודה בדפוס.
פטירת חכם בוכבזה. ממשיך ללמוד בישיבת ״דאר חזקיהו״ אצל חכם ציון ביתאן.
השלטון הפשיסטי מגרש את חכם ציון ביתאן. ממשיך ללמוד אצל חכם חי גביזון, ראב״ד טריפולי.
מתחיל לכהן ברבנות בקהילות לוב — נאלות, ולאחריה זליתן בשליחות מורו ורבו.
משמש כרב בעיר הנמל דרנה בקירנאיקה; בתי הקפה מתרוקנים והדרשות בבית הכנסת מתמלאות.
עליה לארץ ישראל. מתגורר במעברה ליד חדרה ושוחט תרנגולי כפרות לפני יום הכיפורים.
מתמנה לרב העיר אור יהודה ולרב שכונת ״רמת פנקס״.
הופעת ספרו ״לב ימים״ — כללי הש״ס, ירושלים.
יוצא לאור באור יהודה הכרך הראשון של ״כמוס עמדי״ — דרושים.
נפטר בי״ג בסיוון. נטמן בקריית שאול שבתל אביב.
לאחר פטירתו רואים אור הכרך השני של ״כמוס עמדי״ (תשובות ותולדות חכמי לוב) ו־״מנחת עני״.
מתוך ההסכת של אלי ברקת ״החכם השבועי״, בתוכנית יום שישי של קובי אוז.
חכם כמוס עגיב היה מקובל מעשי. נהג לברך, לתת סגולות ולערוך פדיונות נפש לאחר שלמד את אופן הפדיון מספרי גדולי המקובלים. היה יושב שעות אחדות ועורך את הפדיונות, ביחיד ובכלל, בימי שני וחמישי, על-ידי סגולת מטבעות כסף.
גם בשעות הקטנות של הלילה — בשעה 12 ואף לאחר מכן — היה עונה בביתו לכל מי שהיה מתדפק על דלתו ומבקש ברכה, עצה או תפילה.
ראינו בימינו מסירות נפש של חללי צה״ל, שבתוכם המנוח יצחק כלפון, זכרונו לברכה. מבחינת עקידת יצחק, לעשות רצון יוצרם, לשחרר עיר הקודש ירושלים העתיקה, תבנה ותכונן במהרה בימינו אמן, להגן על מולדתם, להציל את עמם. הלכו מרצונם, בחינת יצחק שנעקד לדעתו…
יצחק נקרא חי, וזכותו יגן לדור דורים… כך כל אלה שמוסרים את נפשם למיתה על קדושת ה׳, על עמם ומולדתם, נקראים חיים, כמו שנאמר: ״ואתם הדבקים בה׳ א-לוהיכם, חיים כולכם היום״.
שאול נשאלתי בעניין הקפה, שהיהודים הולכים ביום השבת לבתי קפה של הגויים… ורציתי אני למנוע מהם את זה, אבל יש אחדים מן הקהל אמרו לי, אפשר שעניין כזה יגרום לנו שנאה.
על כל פנים, אני לא רציתי, לא להתיר ולא לאסור, מפני שאני הולך וחסור, וליבי אינו מסור, מפני שכאן לא ספרים ולא סופרים… אלא שיש לומר, שמה שכתב הרב ״פתח הדבר״ ״משום איבה״ — מדובר במי שנמצא בבית הגוי וכיבד אותו בספל קפה, שאם יסרב לשתות יש בזה משום איבה, אבל אם ימנע מללכת לבית הקפה של הגוי, מסתבר שאין בזה משום איבה.
בני קהילת דרנה היו נוהגים לעשות הילולא בליל ראש חודש אלול, לכבוד הספר תורה ״צגייר דרנה״ — הספר הצעיר, הקדוש והמכובד, הנכתב על ידי השד״ר חכם זעירה מלפני ארבע מאות שנה. על נסיו ונפלאותיו מתהלכות אגדות מרובות בין יהודי לוב כולה…
מן המפורסמות של ה־״זגייר דרנה״ הוא כי הספר תורה המקודש הזה אין בו שום פגם. פעמים רבות בדקו אותו סופרים בשבעה עיניים, ושום פגם ושום פיסול לא נמצא בו. היהודים מכל קצות לוב ומחוצה לה היו באים לדרנה כדי להתפלל ולבקש שבזכותו ישלח ה׳ רפואה שלמה.
איך וכיצד הם יודעים את גורלו של החולה? — שאם מצלצלים פעמוני העטרה שעליו בשעת תפילה, החולה לא יקום מחוליו. אך אם שותקים הפעמונים, סימן הוא כי החולה יבריא ויחלים.
לבית ספר ממלכתי-דתי באור יהודה יש בית הכנסת… האם מותר לתלמיד שהוא פחות מבן י״ג שנה להיות חזן ולקרות בתורה?
נראה לעניות דעתי, שבזמננו זה שמרובה הפרוץ על העומד, כדאי לקרב הקטנים לענייני קדושה, שעל זה יהיה להם חשק להתפלל ולקרוא בתורה, ואז יתרגל בזה תמיד, וגם כי יזקין לא יסור ממנה.
ואלו הטעמים: שהילדים יתחנכו מקטנותם להתפלל ולהיות חזנים; שיגרמו לילדים אחרים להתפלל ולהיות חזנים, כי ״קנאת סופרים תרבה חכמה״; ושיגרמו שגם ההורים שלהם יבואו להתפלל עם ילדיהם.
דף שהגיע לידינו, ובו מתאר חכם כמוס עגיב בקצרה את קורותיו, מילדותו ועד עלייתו לארץ. הקטעים שלהלן הם מלשונו.
אחרי שלמדתי בתלמוד תורה רציתי להמשיך בישיבה, אבל מצב ההורים לא אפשר לי, והוכרחתי לצאת לעבודה. העבודה הייתה בדפוס רפאל חביב ז״ל, ולאחר מכן בדפוס של ר׳ אברהם תשובה ז״ל, שם זכיתי להדפיס סדור מנחה וערבית, וכן את הספר ״שפתי רננות״ שאנחנו קוראים בימים הנוראים.
יום אחד באתי לעבוד כרגיל, ושם אמרו לי כי אין לנו עוד עבודה. אחר כך שמעתי שהסיבה האמיתית לכך הייתה: לבעל הדפוס בא ראש בית דין צדק, הרב המקובל ע״ה ר׳ יצחק חי בוכבזה ז״ל, ואמר לו כי הוא מעוניין שלא אמשיך לעבוד, אלא אלך לישיבה — כי יש לי עתיד שם.
כל שבת הייתי דורש בבית הכנסת הגדול, שהיה מלא בקהל, גדולים וקטנים, גברים וגם נשים, כולם ישבו ועמדו ומלאו את בית הכנסת מהשעה 2 בצהריים ועד 5 אחה״צ.
בשנת 1940 נתבקשתי לשרת בקהילת נאלות, ואחרי כמה חודשים קיבלתי מברק ממורי ועטרת ראשי ר׳ חי גביזון זצוק״ל, שאני צריך לעזוב את נאלות ולשמש רב בקהילת זליתן — וכך עשיתי. לאחר שנה נתבקשתי לעבור לדרנה. אחרי מספר חודשים, בהיותי מלמד תלמידים בבית הכנסת, בא אלי קצין משטרה והודיע לי כי עלי להתלוות אליו לבניין העירייה כדי לקבל את פני המלך סידי אידריס.
המלך ירד מהמכונית והציגו אותי בפניו, הוא הגיש לי את ידו ואמר: ״מה שלומכם, אחינו בני ישראל״. ולא רק זה — בכל מקום שהיו מזמינים את המלך, גם אני הייתי מוזמן איתו.
אחרי שחזר למצרים התחילו הצרות עם הערבים, ובכל ערב שמענו כי הושלך רימון בבית יהודי זה או אחר בעיר. הסיבה לכך הייתה שלפני שהגעתי לדרנה, בתי הקפה היו מלאים ביהודים. וכשאני הגעתי לשם — כל בתי הקפה היו ריקים לגמרי מיהודים, כי במקום ללכת לבתי הקפה היו באים לבית הכנסת לשמוע דרוש, ובית הכנסת היה מלא עד אפס מקום.
הביאו לפניו ילד שהיה חולה מאוד והרופאים לא ידעו במה לקתה. במבט בלבד אמר הרב כי על הילד רובצת טומאה כלשהי, ויש לחפש מהי ולהסירה. חיפשו היטב וגילו כי בקמיע שעליו היו כתובות בערבית. מהרגע שהוסר הקמיע מעל הילד — הבריא, כאילו דבר לא קרה.
איש חשוך ילדים ביקש את ברכת הרב, אך לא ידע היכן לפוגשו. אמר לו הרב שיגיע ביום מסוים לחנות לתשמישי קדושה בתחנה המרכזית, שם ימצא אותו. הלך האיש, קיבל את הברכה — ותשעה חודשים לאחר מכן חבק בן זכר. בענוותנותו סירב הרב לשמש סנדק, באומרו ״לא בגללי נולד הילד״.
לאדם שזכה לבן בזכות ברכת הרב, היה חבר בפריז שחלה במחלת כבד קשה. לפני ניתוח מסובך הגיעו השניים אל בית הרב לקבל ברכה. כשחזר החבר לפריז — נעלמה המחלה כלא הייתה, והרופאים התפלאו. האיש שב לארץ ותרם סכום שווה ערך למחיר הניתוח שלא בוצע.
בימים הראשונים לאחר העלייה, במעברת אגרובנק בחדרה, עמד הרב לפני יום הכיפורים מבוקר עד ערב ושחט תרנגולי כפרות לכל הקהילה. לידו ניצב ברוך בוארון ז״ל ואסף את התרומות שהשאירו האנשים. בסוף היום, כשרצה בוארון להעביר את הכסף לרב, הורה לו הרב להעביר את כולו כתרומה לבית הכנסת.
כללי הש״ס. ירושלים.
דרושים. אור יהודה.
שאלות ותשובות בהלכה, ותולדות חכמי לוב. הוצאת משפחת המחבר, אור יהודה. יצא לאור לאחר פטירתו.
דרושים. מושב חמד.
חכם כמוס עגיב הוא אחד מחכמי לוב שדמותם, תורתם ומעשיהם נשמרים במורשת ארגון יוצאי לוב. לעיון בדמויות נוספות ובמסורות הקהילה.
