כנס סליחות בירושלים · ימים א׳–ג׳, 30.8–1.9 · מלון רמדה · לפרטים ולהרשמה ←
כנס סליחות בירושלים · ימים א׳–ג׳, 30.8–1.9 · מלון רמדה · לפרטים ולהרשמה ←
בעידן הלובי הערבי העצמאי, החל מראשית 1952 לאחר העלייה הגדולה לארץ, נותרו בלוב כ- 4,100 יהודים, כ-10% מכלל היהודים, שחיו בה במשך דורות. במהלך העשור השני לעצמאותה של לוב, בעקבות הפרעות שפרצו במלחמת ששת הימים (יוני 1967) וגירוש רובם לאיטליה, הקיץ הקץ על גולת יהודי לוב עתיקת היומין ועל מחזור חיים בן אלפי שנים. נותרו רק קומץ של יהודים, שהלכו והתמעטו, עד לאחרון שבהם.
לאחר מלחמת ששת הימים, כאשר היה נדמה, שנרגעו מעט הרוחות בלוב, ערכו חלק מהיהודים מסעות ללוב, על מנת לנסות לחסל את עסקיהם ולהציל את רכושם הרב, אך רובם לא הצליחו בכך. חלקם תפסה ההפיכה הצבאית של גד'אפי ב-1.9.1969, בעת 
שהייתם בלוב ועברו הטרדות ומאסרים (כמו מאסרו הממושך של ג'וליו חסן), בשל המדיניות הפונדמנטאליסטית של גד'אפי, כולל זו נגד היהודים: הרכוש וההון היהודי הרב הוחרמו והועברו לאפוטרופוס הכללי של לוב, ועל פי חוק מ-1970 יוחזרו לבעליהם כעבור 15 שנה (חוק, שלא כובד ולא קויים עד היום, למרות הבטחתו של גד'אפי עצמו לרפאלו פלח-קיש, מייסד והנשיא הראשון של "הארגון העולמי של יהודים יוצאי לוב", שנפגש אתו בטריפולי מספר פעמים); עקירת בתי-העלמין היהודיים, ביניהם בית-העלמין היהודי הגדול בטריפולי, שחלקו הפך למחסני ערובה של נמל טריפולי ועל חלקו נבנו גורדי שחקים ואוטוסטרדה. כמו כן, הפך בתי-הכנסת, בתי-ספר יהודיים, ישיבות ומוסדות יהודיים שונים למסגדים ולמתקנים חילוניים שונים.
בשל מדיניותו הפונדמנטליסטית של גד'אפי ותמיכתו בארגוני 
טרור ברחבי העולם (כמו: המחתרת האירית, ארגוני הטרור הפליסטינאיים, פרשת לוקרבי ועוד), לוב סבלה במשך עשרות שנים, מבידוד, הגבלות, סנקציות כלכליות ומדיניות, ואף להתקפות אויריות אמריקאיות (1986). מאידך, נקט גם במהלכים טקטיים מחוכמים, כמו: שליחת חבורה גדולה של עולי רגל לירושלים במקומות המקודשים לאיסלם, הוא גם איפשר לד"ר דוד ג'רבי הגר באיטליה, להוציא את דודתו, רינה דבש, היהודיה האחרונה שנותרה בלוב. אך רק לאחר גורלו של סדאם חוסיין, על מנת לבסס את משטרו ולהסיר את ההגבלות על מדינתו, עפ"י הצעת בנו ויד ימינו סייף אלאיסלאם, נקט גד'אפי בטקטיקה של פתיחות לעולם, במיוחד לארה"ב ולמערב אירופה, בנטישת מדיניותו הפונדמנטליסטית, בהתנגדותו לטרור הבינלאומי, ואף נאות לשלם פיצויים למשפחות קורבנות לוקרבי. יתרה מזאת, אף התנדב לפרוק את לוב מנשק להשמדה המונית, שהעולם אף לא ידע עליו.
צעדים פרגמאטיים המהווים ראשית חזרתה של לוב למשפחת העמים, שגובו בדיאלוג עם יהודים יוצאי לוב, באמצעות "הארגון העולמי של יהודים יוצאי לוב". דיאלוג, שהתקיים, בסידרה של מפגשים, ב-2005-6 ברבת-עמון, בין נציגו האישי של גד'אפי, לבין יו"ר הארגון העולמי באותה עת, מר רמי כחלון, סגנו מר מאיר כחלון ומנהל המכון ללימודים ולמחקר יהדות לוב, יעקב חג'ג'-לילוף (בידיעת נשיא המדינה ובאישור ראש הממשלה ומשרד החוץ). מפגשים, שבהם הובטח ע"י הלובים להחזיר את ערכם הרב של הרכוש הציבורי, שהותירו היהודים בלוב (בתי-עלמין, בתי-כנסת, מקוואות, משרדים ובניינים של המועצות הדתיות ותנועות הנוער הציוניות, מגרשי ספורט וכו'), הבטחה, שלא כובדה שוב.
לאחר, שלוב הצליחה לחדש את יחסיה הדיפלומאטיים עם ארה"ב ואירופה 
וגד'אפי ערך מסעות תיאטרליים ססגוניים ברחבי העולם, נפגש אישית עם נציגים מיהודי לוב באיטליה, ואף איפשר ביקורים של יהודים מלוב הגרים באנגליה (כמו רפאלינו לוזון) והגרים באיטליה (כמו ג'ינו מנטין ואחרים). באותה עת, נשלח הספר "תולדות יהודי לוב", של יעקב חג'ג'-לילוף, לגד'אפי עצמו (שנאמר לנו כי תורגם לערבית וקרא אותו). כמו כן, נשלחו ספרים נוספים לאוניברסיטאות טריפולי ובנגזי, על פי בקשתן, באמצעות עיתונאי אילמסאג'רו האיטלקי, אריק סלרנו, ונאמר לנו, שהספרים תורגמו לערבית ונפתח חוג בנושא "היהודים בלוב". בד-בבד, נשלחו ספרים נוספים (דרך איטליה) לפרופסורים ולסטודנטים לוביים, המתעניינים בנושא.
עם פרוץ המהפכה בלוב ב-17 בפברואר 2011 (יום הולדתו ה-69 של גד'אפי), החלו מרד ומלחמת אחים, שבעזרת נאט"ו, ב-23
באוגוסט 2011, בשבוע שבו מלאו 42 שנים לשלטונו של גד'אפי (השליט הוותיק בעולם, שעלה לשלטון בלא שפיכות דמים) מגיע הקץ לשלטונו, לאחר מרחץ דמים של אלפי הרוגים, שבסופו ב-20 באוקטובר 2011, גם גד'אפי מוצא את מותו בלינץ' אכזרי ע"י בני עמו.
יש לציין, כי תוך כדי המהפכה, הגיעו לארץ נציגים של גד'אפי, אשר נפגשו עם ראש האופוזיצייה, ציפי ליבני וח"כים נוספים. במקביל 
נוצר קשר בין הארגון העולמי של יהודים יוצאי לוב עם ראשי המהפכה בלוב, כמו מוסטפה עבדל ג'ליל. שליח הארגון העולמי, ד"ר דוד ג'רבי, הגיע ללוב וסייע לרופאי בית-החולים בבנגזי בחדר הטראומה. כמו-כן, הגיעו לארץ נציגי המורדים מן האופוזיציה לגד'אפי וגולים לוביים באירופה, אשר ביקרו במרכז מורשת יהודי לוב, באור-יהודה. הם הבטיחו, שעם הניצחון יעשו, כל לאל ידם, ליצור קשרים עם ישראל ולפחות עם היהודים יוצאי לוב, וכך יתאפשרו ביקורי שורשים במחוזות ילדות, לו יהי.
הערות:
* יש להתייחס להשערות כי אמו של מועאמר גד'אפי יהודיה, מכאן עפ"י ההלכה גד'אפי יהודי, כאל קוריוז. היהודים גורשו למצראתה מסירת (מחוז הולדתו של גד'אפי, כבן לשבט הגד'אפה), ע"י האיטלקים כבר בינואר 1941 (יותר משנה לפני הולדתו של גד'אפי), מסיבות של ביטחון שדה, כי באזור היו מתקנים צבאיים רבים ושדה תעופה צבאי גדול. יהודים, שאחרי המלחמה, חלקם השתקעו במקום במצראתה, חלקם עקרו לטריפולי או לבנגזי ולא שבו לסירת. יהודים, שרובם עלו לארץ ב-1949, כאשר גד'אפי היה בן 7. לא סביר וקשה להאמין, כי לאחר עשרות שנים, לזהוי ודאי של ילד קטן עם אותו גד'אפי דווקא.
* סיף אלאיסלאם בנו של מעאמר גד'אפי, שיועד לרשת את אביו בשליטה על לוב, נתפס בדרום לוב כאשר ניסה להימלט לניג'ר (19.11.11), ואמור לעמוד למשפט פומבי.
יעקב חג'ג'-לילוף, מנהל המכון ללימודים ולמחקר יהדות לוב
לסיוע והכוונה, נא לפנות להיסטוריון יעקב חג'ג'-לילוף, מנהל המכון ללימודים ולמחקר יהדות לוב, במרכז מורשת יהודי לוב רח' הדדי 4 אור-יהודה, ת.ד. 682, טל': 03-5336268 פקס: 03-5333456.
או לטלפקס: 08-6418267; נייד: 054-5680215; דואר אלקטרוני: liluf2000@walla.com; כתובת: רח' עמרי 17, באר-שבע – 84465.
יעקב חג'ג'-לילוף
מנהל המכון ללימודים
ולמחקר יהדות לוב
