כנס סליחות בירושלים · ימים א׳–ג׳, 30.8–1.9 · מלון רמדה · לפרטים ולהרשמה ←
כנס סליחות בירושלים · ימים א׳–ג׳, 30.8–1.9 · מלון רמדה · לפרטים ולהרשמה ←
במלחמת השחרור – במסגרת מבצע "דני" חטיבת יפתח של הפלמ"ח כבשה את לוד, ובן שמן שוחררה לאחר שלושה חודשי מצור. חניכי כפר הנוער הבוגרים אשר השתתפו בשמירה על בן שמן בתקופת המצור, ושהיו מגויסים משכבר הימים במסגרת ההגנה, הצטרפו בחלקם לחטיבת "יפתח" של הפלמ"ח. וכך, נערות ונערי קבוצה ג' נוער (גילאי 16-18) הכשרת "מגשימים" הועברנו למחנה סרפנד (צריפין) שזה עתה נכבש, ובו התארגנה חטיבת "יפתח" לקראת הירידה לנגב כדי לשחררו מהמצור של הצבא המצרי.
לאחר מספר ימי התארגנות בצריפין נסענו לקיבוץ נגבה. עם רדת החשכה יצאנו מהקיבוץ במסע הסתננות רגלי בין המשלטים של הצבא המצרי במסע של לילה שלם, בעודנו עמוסים בציוד גדודי על הכתפיים, נשק וארגזי תחמושת ביד, הגענו לריכוזי החטיבה בוודי ליד קיבוץ דורות, והוצבנו במטה החטיבה בקרבת קיבוץ רוחמה.
ראוי להזכיר, כי עם תחילת המערכה לשחרור הנגב חברי הכשרת עין גב אשר התמקמו בכפר ערבי עוג' איבדו שלוש בנות – חיילות – שנפגעו מפצצה שהטיל מטוס מצרי. בין הנופלות הייתה גם בתו של השר דב יוסף, מי שהיה שר האספקה בתקופת הצנע.
הנגב שוחרר, וחטיבת יפתח עלתה להתארגנות במחנה מנסורה ליד יוקנעם כדי להתכונן ולשחרר את המשולש שבו החזיקו הצבא העירקי והצבא הירדני.
הקבוצה שלנו, חניכי קבוצה ג', נוער מבן שמן, הוכשרה לשני תפקידים עיקריים: חלקה פעלו אנשי מודיעין בפיקודו של גנדי ז"ל שהיה קצין מודיעין החטיבתי, והשאר – כאנשי קשר. בראשית שנת 1949 תוכנן והוצא לפועל מסע למצדה שבו השתתפו אנשי מודיעין של חטיבת יפתח. כך יצאנו במשאיות עד לראש זוהר, ומשם החל מסע רגלי של חמישה ימים במדבר יהודה, כשגנדי, אשר הכיר כל שביל וכל גב מים מנווט, מדריך ומסביר.
הגענו למרגלות מצדה והתחלנו לטפס בשביל לא שביל, כשגבותינו צמודים לצוק ולפנים התהום. הרגע המרגש ביותר של המסע היה במסדר אשר ערכנו במצדה, ודבריו של גנדי מפקד המסע מהדהדים באוזנינו עד היום: "במרומי מצדה הצוק שעליו יהודים חרפו את נפשם כנגד הכובש הרומי אנו עורכים מסדר. נניף את דגלנו ונירה מטחי אש, כדי שידעו כל שוכני האזור כי אנו הפלמ"חניקים – צבא הגנה לישראל – לא נטשנו ולא ניטוש לעולם"…
המסדר הסתיים במטח יריות, בשיר הפלמ"ח ובשירת התקווה.
ירדנו ממצדה דרך שביל הנחש, ושוב ערכנו מסע רגלי לדרום ים המלח. גנדי נפרד מאתנו, ואנו המשכנו למכתש הקטן. ממרומי המכתש הקטן הדריך אותנו גנדי במכשיר הקשר כיצד לנווט ולחצות את המכתש, שכידוע אין בו שום שביל אלא מפולת עצומה של סלעים שמעליהם דילגנו. וכך, במאמץ רב, הגענו למרומי המכתש. שם חברנו לגנדי כדי להמשיך במסע לכורנוב (ממשית) ולחזור צפונה למחנה מנסורה.
ההכנות לכיבוש המשולש החלו, ואנו הסיירים נשלחנו כמעט כל לילה אל מאחורי קווי האויב למשימות סיור כדי להכיר את משלטיו, דרכיו וכל הנחוץ ליום פקודה.
סוף דבר –
המבצע הגדול שתוכנן בקפידה בוטל. לא היה צורך בכיבוש המשולש, משום שהשטח עבר למדינת ישראל במסגרת הסכמי שביתת הנשק.
צה"ל הוקם, וחטיבות הפלמ"ח וחייליהן, חברי ההכשרות המגויסות, השתחררו, אבל המשיכו במילוי המשימות הלאומיות של יישוב הארץ והקמת קיבוצים לאורכה ולרוחבה.
אנו, נערות ונערי כפר הנוער בן שמן, חברי קבוצה ג' של הנוער העובד, הכשרת מגשימים, סיימנו את אשר הוטל עלינו במלחמת השחרור ובנינו את בתינו בנגב הצחיח – קיבוץ גבים בואכה עזה.
מוקדש לזכרם של חברי הקבוצה: דוד דאנה, בנימין ג'נאח, חיים מילר-מירון, אורי זנאתי-זהר, משה אסתריון, קלרה קריספין ואפרים רוזנפלד.
