פיוטים ופייטנים

פייטנים

כלימו דוס – הזמיר מלוב

משה (זיגי) זיגדון

תוך כדי נסיעה בדרכי לפגישה עם כלימו דוס לצורך קיום ריאיון לכתבה בכתב
העת לבלוב, התחלתי להרהר. אין אני יודע איך מדוע ולמה, אך הרהוריי נשאו
אותי לתקופת ילדותי, לשלהי הקיץ, לתחושה שהנה הסתיו נושף בעורפנו
ולכל הריחות של ימי הסליחות בשכונה. תוך כדי הרהוריי נזכרתי איך אבי ז”ל היה מעיר אותי בשעת בוקר מוקדמת, כאשר החשכה עדיין השתררה בחוץ. יחד צעדנו לעבר בית-הכנסת, כאשר מפה ומשם הגיחו מהחשכה מתפללים נוספים ששמו פעמיהם לבית התפילה. ריח הקפה המיוחד עם הע’תר בתוכו עלה באפינו,
וזיכרונו נשאר עד היום באפי.
תמה הדרך, הסתיים לו ההרהור, והנה אני בפתח ביתו של כלימו דוס. את פניי מקבלת בתו בחיוך רחב. בין היתר, היא מציעה לי כוס קפה. קיבלתי קפה, וריחו
– ריח הקפה עם הע’תר שאותו זכרתי מתקופת הסליחות בבית-הכנסת בילדותי,
איזה צירוף מקרים מעניין.
כלימו יושב בכורסה לאחר שעבר ניתוח קשה, וכהרגלו תמיד, הוא מחייך, והשמחה ניכרת בפניו. עיניו אורו, והוא בירך אותי על בואי בחום רב. כזה הוא האיש – חם ואוהב את ….