"בהעלתך את הנרות אל מול פני המנורה" (ח,ב) / ספרו של הרב ר' כמוס עגיב זיע"א

בעבודת הדלקת המנורה בבית המקדש היו שתי פעולות: הטבת הנרות והדלקת הנרות.

מי שאינו קרוב למקורות חושב שעיקר המצווה היא הדלקת הנרות. אולם לא כן הוא: לפי ההלכה הטבת הנרות היא עבודה הנעשית רק ע"י כהן ואילו הדלקה יכולה להיעשות גם על ידי זר – לפיכך אמר הרשב"ג אם הטיב הכהן את הנרות והוציאן לחוץ מותר לזר להדליקן.

הלכה זו כמו כל הלכות יש להם רקע מוסרי ורעיון חינוכי ממדרגה ראשונה, כדי להדליק אור ובכדי שההדלקה תהיה חינוכית קימא יש צורך להטיב את הנרות ולהכשירן שיהיו מסוגלים לכך.

הדברים אמורים לא רק באור חומרי, אלא גם באור רוחני, אם רוצים שהאדם יתחזק ע"י אור רוחני צריכים להכשירו למטרה זו הכשרה נפשית – וזהו השלב הקשה ביותר, כי למעשה ההדלקה היא שלב מאוחר יותר הבא אחרי ההטבה לפי טיב ההטבה – כן עתידה של ההדלקה, אם נעשתה הכשרה נפשית מתאימה רחבה ומקיפה.

יש בכוחה להבטיח את קיומה וביסוסה של ההדלקה ומפאת גודל האחריות של ההטבה יש צורך בבעלי מקצוע כוהנים בעלי השפעה אשר תפקידם הוא "אבי משפטיך ליעקב" שיעשו את הפעולה הזאת אחרי הטבה יסודית כבר יכול אפילו זר לעשות את מלאכת כל מנהג ישראל וחכם הדור כוחו איתו להחזיר את האור הגנוז ולהאיר בו חשכת הליל של תקופתו מי יתן ונזכה לאור חדש הוא אורו של המשיח ובמהרה.

ברכת מזל טוב לבבית שלוחה לרפאל חיון לנישואי הבת, יהי רצון שיבנו ביתם ינווה הגפן בענבי הגפן עדי עד.