ר' משה בוג'נאח זצ"ל

ר' משה בוג'נאח חיבר בחייו שירים ופיוטים רבים, רובם פיוטי תפילה, מעגל חיי אדם (ברית מילה, נישואין) ושירי גאולה.
לאחר שנים של מחקר, בהם נעשה שימוש בכתבי יד רבים מטריפולי וטוניס, ריכז הפרופסור אפרים חזן בספרו "ר' משה בוגנח איש טריפולי" למעלה מ 100 פיוטים ושירים המיוחסים בוודאות לר' משה בוג'נח.
כתיבתו של ר' מוסא הושפעה רבות משירת משוררי ספרד הקלאסיים.

שירתו של ר' משה בוג'נח עמדה בקו אחד גם עם גדולי פייטני צפון אפריקה: ר' פראג'י שוואט ור' ישראל נג'ארה ואחרים.
אהבת התורה המתגלה בשירת ר' משה, הן בשירים המיוחדים לכך (רשות לנשמת כל חי, ברוך שאמר, ס"ת, קדיש ועוד) והן בפיוטי מעגל החיים, מלמדת על מעמד נכבד לתלמוד-תורה ולתלמידי חכמים בקרב יהודי טריפולי של אותה תקופה.

גודלה והקיפיה של שירתו של ר' משה מובנים לאור מפעלו החשוב עד למאוד של ר' שמעון לביא זצוק"ל, שכידוע, בשנת 1549, בדרכו לארץ ישראל, עבר בטריפולי ומשראה את מצבה הירוד של הקהילה, נשאר בה והחזיר עטרה ליושנה.

ר' משה לא היה אמנם מתלמידיו הישירים של ר' שמעון לביא, שנפטר זקן ושבע ימים בשנת 1585. אולם כ 20-30 שנה אח"כ (ראשית המאה ה 17) כשנולד ר' משה, הוא זכה להתחנך ברוח מפעלו של ר' שמעון לביא, והתוצאות מעידות.

אולם, ולמרות גדולתו, לא יצא שמעו של ר' משה בוג'נח מעבר לגבולות לוב ותוניס.

במאמר זה לא ניכנס לצורת הכתיבה של ר' משה, מאפייניה ושאר מרכיבים ספרותיים ונסתפק באחד משיריו העוסקים בגלות וגאולה:

מָתַי, אֲדוֹן עוֹלָם / תְּרַחֵם אוֹתִי,
וְתִבְנֶה הָאוּלָם/ וּתְקַבֵּץ גָּלוּתִי
וַאֲנִי בְּשִׁיר נֶעְלָם / לָךְ, צוּר יְשׁוּעָתִי,
עֻזְּךָ אֲחַוֶּה/ תּוֹךְ הֵיכָלִי ?

שַׁלַּח אֲסִירִים / מִבּוֹר, אֵין בּוֹ מַיִם,
שִׁמְךָ מַזְכִּירִים / בְּכָל יוֹם פַּעֲמַיִם.
אַדִּיר אַדִּירִים / פָּקַח לִי אָזְנַיִם
שָׁמַע קוֹלִי בבו .. לִי (חסר)