ר' גבריאל (גברי) ארביב זצ"ל

בן 17 היה הנער גבריאל ארביב עת הוסמך לשחיטת עופות ובהמות בטריפולי – גיל שבכל קנה מידה, אז וגם היום, נדיר ולא רגיל.
בעובדה זו היה כדי לסמן אולי את מסלול חייו של הנער המוכשר שהפך והיה לאחד מהמובילים של העדה בשנים של התעוררות ציונית טרם הקמת המדינה.

ר' גברי נולד בטריפולי בשנת 1917 לאביו אברהם.
כבר בילדותו נתגלה כברוך כשרונות והיה לפאר המשפחה וגאוותה ולא לחינם נהג אביו לכנותו בתואר "ראס אל תאג'" (היהלום שבכתר).
את לימודיו התורניים זכה ללמוד מגדולי רבניה של הקהילה בדור האחרון טרם עליה – ר' ציון ביתאן, ר' חואתו לוזון ור' חי גאביזון זכר כולם לברכה ולימים אף נשא לאשה את בתו של ר' חואתו לוזון.

למרות גילו הצעיר מחבריו התבלט בשקידה, בהתמדה, בחריצות ובחריפות רבה. גילה בקיאות והבנה הן בקושיות והן בתירוצים.
תכונות אלה ניתבו לו את המסלול הטבעי לעשייה הציבורית ציונית באותם ימים של התעוררות וערגה לציון.
ואכן, ר' גברי היה מאותם יחידים בתקופתו ששילבו באורח חייהם את הקודש יחד עם הרעיון הציוני והעשייה לקראת תקומת ישראל ובנין הארץ.
הוא שימש כמחנך, חזן, תוקע שוחט ובודק ומנהל תלמוד תורה "צ'אר אסרוסי" בטריפולי.