אירוע השנה — ליבלוביאדה 19 · 11–13 ביוני 2026 · מלון רויאל, ים המלח · להרשמה ←
אירוע השנה — ליבלוביאדה 19 · 11–13 ביוני 2026 · מלון רויאל, ים המלח · להרשמה ←
ר' יוסף (סאסי) טייאר, בנו של ר' שלום טייאר זצוק"ל ששימש רבה של קהילת כומס עד לשנת 1935, נולד בעיירה כומס – ז' טבת תרס"ז (1906).
הוא גדל והתחנך בבית שכולו תורה ויראת שמים.
מקטנות התלווה לאביו, וממנו זכה ללמוד לימוד קודש, להסתודד בספרייתו האישית שבעלייה בבית הכנסת "צלאת נחום" בכומס.
עם הכיבוש האיטלקי, 1911, כשנפתח בי"ס איטלקי בעיירה היה זה סאסי הילד שהיה מראשוני פוקדי ספסליו.
פרוץ מלחמת העולם הראשונה שם קץ ללימודים אלה והילד הקדיש את זמנו ללימודי קודש.
בסיום המלחמה, שלחו אביו ללמוד בתלמוד תורה "צ'אר סרוסי" שבטריפולי. בתלמוד תורה זכה ללמוד אצל גדולי רבני הקהילה בדור האחרון – ר' אפריים טייאר, ר' מאיר ג'נאח, ר' בכור זוארץ, ר' חואתו לוזון ועוד, זכר כולם לברכה.
כמו במקרים רבים אחרים בקהילה, גם מצבה של משפחת טייאר היה קשה. האב, ר' שלום, התקיים מהקצבה קטנה שקיבל מהקהילה וגם ממנה הפריש סכום ניכר מדי חודש כדי לקנות בו עוד ועוד ספרי קודש לספרייתו.
ע"כ, גם הנער סאסי נאלץ לסיים את לימודיו ב "צ'אר סרוסי" ולחזור אל משפחתו בעיירה כומס לעזור ולסייע בנטל הפרנסה.
הוא למד את מקצוע החייטות בו עסק בשעות אחר הצהרים כשבשעות הבוקר סייע לאביו בלימוד תינוקות בבית הכנסת.
בזמנו החופשי התמיד בלימודי קודש והיה מבלה שעות ע"ג שעות בספריית אביו שבבית הכנסת, בהתמודדות עם סוגיה זו או אחרת בגמרא, במפרשים ובתורה.
כמו רבים בקהילות לוב בכלל ובכומס בפרט נמשך ר' סאסי אל השפה העברית, חוקי הדיקדוק שלה ואף הפך למומחה גדול בתחום זה.
בשנת תרצ"ו (1936) נתבקש ע"י נשיא קהילת מצראתה, ר' יהודה זנזורי זצ"ל, לבוא ולשמש בקודש בקהילה זו כרב, מלמד תינוקות וכחזן.
בעידוד ר' פריג'א זוארץ, רבה של כומס באותם ימים קיבל על עצמו את התפקיד ועקר עם משפחתו, אשתו מילייה ז"ל וילדיו שכבר נולדו באותן שנים למצראתה.
במצראתה נהנה ר' סאסי מקבלת פנים יפה ואדיבה, עובדה שסייעה לו להתאקלם ולהסתדר מבחינה כלכלית ולהשאר בתפקידו עד לסיום מלחמת העולם השניה (1942).
את תוצאות פעילותו של ר' סאסי זצ"ל ניתן לראות עד היום בדמות תלמידיו יודעי ודוברי השפה העברית היפה והנכונה, כולם בעלי ידע עמוק בתורה ובמפרשים.
עם גבור ההפצצות על הערים הגדולות נדד ר' סאסי עם קהילתו אל מחוץ למצראתה אל הכפר ידדר.
גם בכפר זה אירגן יחד עם ר' גבריאל ג'נאח זצ"ל חיי קהילה למופת במסורת אבותיו ומחנכיו, בבניין שהקהילה שכרה מערבי. בשלהי מלחמת העולם השניה חזר לכומס שם התגורר עד ליום העליה ארצה.
גישתו המיוחדת אל הילדים, יכולתו הנהדרת לרתק כל השומע אותו בסיפורים, חידות וחידודים זכורים בוודאי לרבים.
גם כשעלה ארצה המשיך לעסוק במקצוע ההוראה. בגישתו האבהית המיוחדת לילדים ולנוער העדיף לחנך דווקא את הכיתות הנמוכות.
המשיך גם לאחר צאתו לגימלאות בהרבצת תורה, מתן שיעורי תורה ויהדות בבתי כנסת בעירו נתניה.
ר' סאסי, בידיעותיו הרבות את נבכי השפה העברית, היה בקשרים עם האקדמיה ללשון עברית ועם העומד בראשה באותם ימים – מר מאיר מידן.
ר' סאסי ניחן בכושר כתיבה בכלל ובחידוד חידות בייחוד. חידותיו כולן נכתבו בחריזת מדהימה במבנה דומה לשיר.
בידינו מצוי חומר רב פרי עטו של הרב, בשעתו הוחל בהכנתו לדפוס אולם מסיבות שונות טרם סיימנו את המלאכה.
אנו תקווה שבעתיד הלא רחוק נזכה לסיים את המלאכה ולהוציא לאור את כתביו בספר, כראוי וכיאה לדמות גדולה כמו ר' סאסי.
