המוזיאון פתוח לביקורים ולסיורים מודרכים · לתיאום ביקור ←

פורים אשריף

פורים אשריף נס ההצלה של יהודי טריפולי הרקע לנס בשנת התס״ה (1705), בעקבות סכסוך בין שליטי טריפולי ותוניס על אוניית סוחר מצרית, יצא מושל תוניס, אברהים אשריף, למלחמה. הוא הטיל מצור כבד על טריפולי עם צבא של כ-10,000 חיילים, ואיים להשמיד את כל יושבי העיר. הישועה הגדולה בעוד תושבי העיר התכוננו לקרב, יהודי טריפולי בהנהגת […]

ראש חודש

ראש חודש יום חידוש וסמל למחזוריות – בין זיכרון לתקווה. בערב ראש חודש נוהגות הנשים לבקר בבית העלמין ולהדליק קנדיל בבית. יש הנוהגים להתענות ולעשות משמרה – קריאת תהילים ותפילת יום כיפור קטן. סעודת ראש חודש חגיגית כדוגמת סעודת שבת, אך ללא איסור מלאכה מוחלט.יש שנמנעים מלהסתפר ביום זה, מחשש סכנה לנשותיהם. בחלק מראשי החודשים […]

השבת

השבת מלכת השבוע – יום של מנוחה, ריח תבשילים ופיוטים חמים בבית הכנסת.   ההכנות לשבת מתחילות כבר באמצע השבוע. ביום חמישי מנקים ומכינים, וביום שישי קונים מצרכים ומבשלים על "כנון" – מתקן פחמים מחרס. התבשילים הקבועים כוללים קסקסו, מפרום וחראימי – מאכלי שבת מובהקים. לקראת השקיעה נשמעת הקריאה "אשעלו אשבת’" – הדליקו את מנורת […]

תשעה באב ובין המצרים

ימי בין המצרים ותשעה באב ("הלאהיי") ימי צער וזיכרון – אבל לאובדן, תקווה לבניין מחודש.   מיום י"ז בתמוז ועד תשעה באב, שנקרא בערבית "הלאהיי", נוהגים מנהגי אבלות. נמנעים מתספורת, שמחות ובשר. בליל תשעה באב קוראים מגילת איכה וקינות, ישנים על מחצלות, ומניחים אבן מתחת לכרית לזכר החורבן. יש הנוהגים למשוח את כפות הרגליים בשום […]

חג השבועות

חג השבועות חג מתן תורה והביכורים – לבן, מתוק ומלא ריח מאפה טרי.   לקראת חג השבועות אופות הנשים מחרוזות של כעכים בצורות סמליות: סולם, לוחות, סנה, סלסלה, ציפור, תיק תורה ועוד. כל כעך מסמל רעיון – התורה המשולשת, עליית משה להר סיני, הביכורים והלימוד. את המחרוזות קושרים לילדים ובקצה כל אחת ביצה מקושטת. נוהגים […]

ל״ג בעומר

ל"ג בעומר יום של שמחה, אור והילולה – לזכר רבי שמעון בר יוחאי. בל"ג בעומר אין אומרים תחנון. לובשים בגדים חגיגיים, עורכים חתונות ושמחות. הילדים מקשטים את הבית ומדליקים נר לכבוד רשב"י. נוהגים ללמוד בספר הזוהר ולבקר בבתי כנסת ובקברי צדיקים – בעיקר בבית הכנסת "בושאייף" שבזלייתן, וב"לגריבה" שבאי ג'רבה שבתוניסיה. מנהגים אלו נמשכים גם […]

חג הפסח

מסורת יהדות לוב חג הפסח חג של חירות, התחדשות, ניקיון הלב והבית, מסורת משפחתית עמוקה, מנהגים עתיקים וסעודת סדר עטופה באמונה, בשירה ובזיכרון הדורות. הכנות מוקדמות ליל סדר מסורתי חול המועד והמימונה לקראת החג ההכנות לפסח מתחילות בעוד מועד ההכנות לחג הפסח מתחילות זמן רב מראש. מנקים את הבית ביסודיות, מסיידים, צובעים, מתחדשים בכלים ובבגדים […]

לילת אלבסיסה – ליל ראש חודש ניסן

מורשת ומסורת יהדות לוב לילת אלבסיסה ליל פתיחה והתחדשות, שבו מברכים את השנה החדשה בשפע, בברכה ובתפילה. מסורת משפחתית שפע והתחדשות ראש חודש ניסן מהי לילת אלבסיסה? בליל ראש חודש ניסן, המכונה "לילת לבסיסה" או בערי השדה "לילת אלמרקומה", מכינים תערובת של גרעיני חיטה ושעורה קלויים, תמרים, שקדים, צנוברים ותבלינים. מוסיפים סוכר ושמן ומערבבים לעיסה […]

חג הפורים

חג הפורים חג של שמחה, צבע ומאכלים מתוקים משנכנס אדר מרבין בשמחה – שמחה שמורגשת במיוחד אצל הילדים בהכנת דמותו של המן לשריפה. הנשים מכינות מיני מתיקה – מקרוט, דבלא, בוריק בלוז וכעכים – שנקראים כולם "חלאוות' פורים". בשבת שלפני פורים נוהגים ללמוד בבתי הכנסת את מגילת אסתר בתרגום לערבית. בעת קריאת המגילה נוקשים באצבע […]

טו בשבט

ט״ו בשבט – ראש השנה לאילנות יום של הודיה על פרי הארץ וחיבור לטבע, לאדמה ולשורשים. אכילת הפירות וסדר ט״ו בשבט בערב ט״ו בשבט, ראש השנה לאילנות, נוהגים יהודי לוב לאכול מן הפירות שבהם נשתבחה ארץ ישראל. הם מקפידים לכלול את כל שבעת המינים ומשתדלים לטעום עד כ־40 סוגי פירות. חלק מהפירות נשמרים לחרוסת של […]

חודש טבת

חודש טבת ראש חודש לבנאת’ – חג הבנות   ראש חודש לבנאת’ – חג הבנות יום ראש חודש טבת נקרא "ראש חודש לבנאת’", והוא יום חג לאם, לאישה ולעלמה היהודייה – לזכר הנשים שפעלו למען עם ישראל, ובהן חנה ויהודית. ביום זה, החל בתוך חג החנוכה, הנשים שבתו ממלאכה, ביקרו זו את זו, ואכלו יחד […]

חג החנוכה

חג החנוכה מנהגי החג בקהילות לוב החנוכיות היו עשויות לרוב מפתילים הטבולים בשמן זית, כסמל לנס פך השמן. יש שנהגו לשמור את הנר שבו הודלקו הפתילות – כדי להשתמש בו לביעור חמץ בערב פסח של אותה שנה. לשמן שנותר מהדלקת החנוכיות ייחסו סגולות מרפא, והקפידו לשמור ממנו בכבוד. לאורך כל ימי החג נהגו לטגן "ספנז" […]

רבי אברהם כלפון

רבי אברהם כלפון רב, מנהיג והיסטוריון קהילת יהודי לוב בין סמטאות טריפולי של המאה ה־18 צמחה דמות מיוחדת במינה: רבי אברהם כלפון, “האבר״ך”. דמותו שילבה רב־תחומיות נדירה – רב ומנהיג ציבור, חוקר והיסטוריון קהילתי, יועץ למושלים ומשורר בעל קול רגיש. חייו וכתביו הפכו אותו לעמוד תווך של קהילת יהודי לוב ולמזכיר־עד לדורות הבאים. תלמיד חכם […]

סוכות ושמחת תורה

סוכות ושמחת תורה אצל יהודי לוב לילת אלכבדה וארייה, חתני התורה וסעודת רבי גרשון דגם חיי הקהילה – סוכות. מוזיאון מורשת יהודי לוב   עם צאת יום הכיפורים, לאחר סעודת שבירת הצום, החלו בהקמת הסוכה. הסכך נקלע מענפי דקל, והסוכה קושטת באשכולות תמרים, רימונים, אתרוגים ופירות נוספים. לתאורה קבעו קנדיל – מנורה צבעונית מסורתית. במקרים […]

יום כיפור

יום כיפור אצל יהודי לוב כל נדרי בצלא אלכבירא: מסורת יום הכיפורים של יהודי לוב דגם בית כנסת בושאייף. מוזיאון מורשת יהדות לוב בין ראש השנה ליום כיפור – שבת שובה השבת שבין ראש השנה ליום הכיפורים נקראה שבת שובה. בטריפולי נהגו להתכנס בהמוניהם בבית הכנסת הגדול, צלא אלכבירא, ולשמוע את הדרשה של ה"חכם באשי" […]

ראש השנה

מסורת, תפילה ומשפחה: ראש השנה אצל יהודי לוב ראש השנה בקהילות לוב נשא אופי מיוחד, מלא טעם וריח, ובו נשזרו מסורת, פיוט ומשפחתיות. תפילות יהודי לוב, מתוך דגם במוזיאון מורשת יהדות לוב סליחות ופיוטים באלול וראש השנה עם כניסת חודש אלול, כמו בשאר קהילות ספרד, נהגו יהודי לוב להשכים לאמירת סליחות. אך ללובים היה סדר […]