מרכז מורשת יהדות לוב

כאן ועכשיו

"כבר הזדמנתי למוזיאונים ולאתרי מורשת למיניהם, בארץ ובחו”ל, אבל אינני זוכר שחוויתי טלטלה תודעתית ורגשית כפי שחוויתי במוזיאון יהדות לוב...."
פרופסור אהרון ממן
חבר ועדת ארז ביטון בנושא קהילות יהדות המזרח וספרד

בזמנים קשים אלו אנחנו מתאחדים ושולחים חיזוקים לכלל עם ישראל ולחיילי צה"ל ומתפללים לשיבת החטופים בריאים ושלמים.

ארגון מורשת יהדות לוב כאן לכל מי שזקוק לעזרה – מוזמנים לפנות אלינו ונחזור אליכם.

רפאל חיון
יושב ראש ארגון מורשת יהדות לוב

כתב העת ״לבלוב״

גליון מס׳ 43 ראה אור!

לדפדוף בגליון כנסו: 

שפה משותפת של גבורה: כיצד הפכו עולי לוב ללוחמים מהיום הראשון לעלייתם

יהודי לוב, שברחו מפרעות ורדיפות, מצאו את עצמם מגויסים כמעט מרגע דריכתם על אדמת המולדת. המפתח להשתלבותם המהירה? שליטתם בעברית.בעוד רבים מהעולים נדרשו לחודשי הסתגלות, עולי לוב עברו מהאונייה ישירות לחזית, חלקם בטרם הספיקו לראות את הארץ שלמענה הקריבו את חייהם. חשיפת הסיפור המרגש של קהילה שהפכה את הקרבתה למורשת, ואת כאבה לחלק מהזהות הישראלית

הציונות בלוב

הציונות בלוב התפתחה מניצנים ראשונים בסוף המאה ה-19 לתנועה עממית רחבה, שהתבססה באמצעות אגודות כמו "אורה ושמחה" (1913) ובית-הספר העברי "התקווה" (1931). למרות האטה בתקופת מלחמת העולם השנייה, הפעילות הציונית התחדשה ביתר עוצמה לאחריה, עם חברים שהשתלבו ב"הגנה" וב"העפלה", כהכנה להקמת המדינה והעלייה אליה.

העליה הגדולה מלוב

העלייה הגדולה מלוב (1949-1952) התגברה על מכשולים רבים בהובלת שליחים מהארץ וארגונים יהודיים בינלאומיים. קציני העלייה נענו לאתגר קליטת המונים שהונעו מחזון ציוני ומחששות בטחוניים, וארגנו מערך תמיכה מקיף. כ-32,000 יהודים (90% מהקהילה) עלו לישראל, ומרבית הנותרים עזבו אחרי אירועי 1967, מסיימים סיפור של קהילה עתיקת יומין שידעה תקופות שגשוג וקושי לאורך אלפי שנים.

מורשת ומסורת

מחזור החיים
חגים ומועדים
חגים ומועדים
רבני לוב
המטבח הלובי
לבוש מסורתי
פיוטים ופייטנים
מנהיגות נשים