כיפורים בלוב
- בשבת "שובה" (השבת, שבין ראש-השנה ליום הכיפורים), נהגו בטריפולי לקיים דרוש ברוב עם ב"צלא אלכבירא" ע"י ה"חכם באשי" או אב בית-הדין. דרוש, שהיה מעין "מסע התעוררות" ונאמר ברגש רב ובחרדת קודש.
- בליל ערב כיפור הנקרא "מעל כיפור", רחובות הרבעים ושכונות היהודים בלוב שקקו חיים:נהגו לטגן "ספנז", לשבירת רעבונם של המתפללים במשך כל הלילה,כמו שנהגו בליל ערב ראש-השנה ("ליל התנור"); באחדות מערי השדה של לוב, נהגו להביא, אחרי תפילת שחרית, מאכלים ושתייה לכבוד המתפללים;
נהגו לקנות, לכל נפש מבני המשפחה, "קנדיל" להדליק בבית-הכנסת; יש הנוהגים לשחוט "תרנגול כפרות" לכל נפש מבני המשפחה (במסללאת'ה ובישובי ההר - הג'בל, נהגו את מנהג הכפרות גם בערב ראש-השנה).
כיום, רבים נוהגים לנדב כסף במקום "תרנגול כפרות";
לאחר תפילת מנחה, רבים נהגו לעבור ליד אחד הרבנים לטכס סמלי לספיגת מלקות, לקיים מה שנאמר: "על חטאים, שאנו חייבים עליהם מלקות ארבעים";
מול "צלא אלכבירא", כל גבאי בתי-הכנסת וקופות הצדקה בטריפולי, נהגו להעמיד שלחנות, עוד בשעות לפני הצהרים ובמשך כל היום, על מנת לגבות חובות דמי הנדרים והעליות לתורה, ולהתרים לקופות הצדקה, לקק"ל ולתנועות הציוניות.
- את הארוחה המפסקת, נוהגים לאכול אצל אם המשפחה, כולל הבנים הנשואים ובני משפחותיהם ובאותה הזדמנות, הכלה נותנת מתנה אישית לחמותה.
- בליל יום הכיפורים, נוהגים להוציא ולהעמיד על התיבה שבעה ספרי תורה מקושטים ב"רימונים", פרחים ומיני עצי בשמים, כאשר הראשונים הם ספר "כל נדרי" וספר "סמוך"; הציבור מתייחד עם רבניו וגדולי הדור ומכבד את זכרם בתפילת אשכבה, שבה מזכירים גם את קרובי בעלי הספרים והציבור, שהלכו לעולמם;
שליח-ציבור מברך את קוני הספרים ואת כל קהל המתפללים;
בעל ספר "כל-נדרי" מתכבד לברך ברכת "שהחיינו" בציבור, בזמן הוצאת הספרים;
תפילת "כל נדרי" נאמרת ע"י החזן, בנעימה מיוחדת, ברגש ובחרדת-קודש.
- בחלק מערי השדה של לוב, כל בני המשפחה נהגו לישון בליל כיפור בחדר אחד (כמו גם בערב תשעה באב, שמא, למנוע "תשמיש המיטה").
- ביום הכיפורים, כל בני העדה נוהרים לבית-הכנסת לבושים בלבן, במיוחד בתפילת "כל נדרי" ובתפילת "נעילה";
נוהגים להביא את כל הילדים והילדות ואפילו תינוקות בני-יומם בחיתוליהם לבית-הכנסת, לזכות בברכת כוהנים של תפילת "נעילה". מעמד מלבב ומרנין של המוני-עם, הנושא, על כנפי הדמיון, את מעמד "ברכת הכוהנים" מימים קדומים בבית-המקדש;
מייד אחרי תפילת ערבית, נוהגים לצאת מבית-הכנסת לברך בציבור את "ברכת-הלבנה";
את הפטרת ספר יונה של תפילת מנחה, נהגו לקרוא ברוב ערי השדה של לוב, גם בתרגום לארמית ולערבית.
- בלוב לא נהגו למול את התינוק בבית-הכנסת, אולם כאשר מזדמנת ברית-מילה בימי ראש-השנה וביום הכיפורים, נוהגים למול התינוק בבית-הכנסת.
- יום למחרת יום הכיפורים, הוא "יום-טוב" לכוהנים, הנקרא "יום שמחת כוהנים", לא עושים כל מלאכה ועורכים סעודה, בהשתתפות קרואים וחברים. זאת לזכר יציאת כהן גדול מ"קודש הקודשים", שנאמר: "ויום טוב היה עושה בצאתו בשלום מן הקודש".
קול קורא להגשת מועמדות למלגות לתלמידי תואר שלישי 2023
וועדת המלגות של עמותת הפדרציה הספרדית העולמית של הקהילות הספרדיות, ההנהלה בישראל מזמינה בזה תלמידי תואר שלישי במוסד להשכלה גבוהה