ליל החג – תיקון חג השבועות ופתיחת שערי שמים
רבים מבני הקהילה נהגו לערוך "תיקון חג השבועות" ולהישאר ערים עד חצות הלילה. הם האמינו שבדיוק באותו רגע נפתחים שערי שמים, וכל משאלה שמתפללים עליה אז מתקבלת בשמים.

בוקר החג – סגולות ללימוד תורה
בבוקר החג נהגו לתת לילדים שבעה עלים של שיח קוצני (המסמל את הסנה הבוער), שאותם הם בלעו עם מי באר. זו נחשבה לסגולה המחזקת את הלימוד והזיכרון.

התפילה המיוחדת
בתפילת שחרית של החג, לפני קריאת התורה, קראו טקסט מיוחד בשם "הכתובה" – מעין חוזה נישואין סמלי בין עם ישראל לתורה ולאלוהים.

את עשרת הדיברות קראו בחרדת קודש מיוחדת, כשהציבור ממשיך לעמוד לאחר הפיוט "יום מעמד סיני". מה שמיוחד במקרה הזה הוא שגם ערבים מכובדים היו מגיעים לבתי הכנסת כדי לשמוע את קריאת עשרת הדיברות, מתרגשים מהמעמד הקדוש.

לימוד וחגיגה
חלק מהקהילה נהג ללמוד את עשרת הדיברות (אפילו בתרגום ערבי), לקרוא ספר משלי, מגילת רות ואזהרות על 613 המצוות. בסיום הקריאה כיבדו את הנוכחים ב"רוזאטה" – משקה שקדים ממותקים ועוגות "בסטליאן".

שפיכת המים – מסורת לברכת הגשם
מכיוון שהתורה נמשלה למים, נהגו בחג לשפוך מים זה על זה ועל העוברים ושבים. כמה שיותר מים שפכו, כך גדלה הסגולה והתקווה שהשנה הבאה תהיה עם גשמי ברכה.

סעודת החג – "באזין" חגיגי
בסעודת הצהרים של החג הכינו מאכל מיוחד בשם "באזין" – בצק מבושל בצורת גבנונים המסמלים את הר סיני, ועליו תבשיל עם בשר. מאכל זה היה מוכן גם ביום הראשון או השני של ראש השנה.

מבוסס על מאמרו של יעקב חג'ג' לילוף "מעגל השנה ומחזור החיים"