מעשה נס פורים בהרצליה
"שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה"
משה נחום, על העברת רוע הגזירה על הריסת בית הכנסת של עולי לוב בהרצליה
"לפני 68 שנים, בשנת 1950, ימי ראשית המדינה, הגיעו לשכונת נווה עמל בהרצליה יהודים שנמלטו מלוב מאימת הצורר הנאצי ופרעות הערבים בלוב ששחטו בהם וניתצו את בתי תפילותיהם. אלו גם אלו רדפו אותם על היותם יהודים, שונים בתרבותם היהודית, בתפילה ובקיום הלכות מנהגי העם היהודי.
הרבה לפני שידעו מהיכן יקוששו את עמל יומם ואם בכלל תבוא פרנסתם, הזדרזו ובאמצעיהם הדלים הקימו את בית הכנסת הזה, על אדמת קרן קיימת לישראל, ביוזמתם, הסכמתם ושיתופם המלא של החוכרים באותם ימים את הקרקע, על מנת שישמש אותם לקיום דתם, על פי המסורת התרבות והפולקלור של יהדות לוב.
בנות משפחת גניש מספרות, שבאחד הימים פנה סבי משה גניש אל סבתי כרייה וביקש ממנה מתכשיטי הזהב שלה, על מנת שיטמין אותם ביסודות בית הכנסת שהם מקימים, סגולה לברכה והצלחה . סבתי נעתרה לו מייד. הן מוסיפות ומספרות שלמחרת חזר סבא ופניו, שהיו אפורות מקשיי היום בדרך כלל, זורחות ומאירות מאושר, ידיו מוכתמות בבטון והוא מכריז בשמחה: המעשה נעשה! יש לנו בית כנסת! וסבתי פצחה בצהלולים!
ממעשי האבות והאימהות אנו למדים על הכרתם בעליונות הרוח והאמונה, על החומר והממון. שאין הממון נחשב בעיניהם כמושא הגשמה, אלא מגדל האור הזה, בית התפילה, ששואב אליו את
המאמינים המתחזקים בתפילה, ומחזקים איש את אחיו ואשה את אחותה, לאגד של פלדה ואחווה שתלאות החיים אינם יכולים לו.
בית הכנסת הזה הוא פסיפס תמונות נוף ילדותנו בתחנות המשמעותיות שבהן. הוא סיפור החומה ומגדל של אבותינו, סיפור החיים, הנרטיב של הקהילה המקומית. זה הוא הכח המניע את הבאים בשעריו להתקבץ מכל רחבי העיר בימי חג ומועד. והמבקשים בתפילת הנעילה, בברכת הכהנים להסתופף תחת טליתו המגוננת של אב המשפחה ובורא עולם, רק ודווקא בבית הכנסת הזה!!
בבית הכנסת הזה כלות וחתנים הסתופפו תחת הטלית המחבקת והכורכת אותם למשפחה - מגוננת עליהם גם מפני ברד הסוכריות הניתך עליהם מעזרת הנשים. ומיתרי ליבנו נרעדו, לצלילי קולו
המסלסל של משה גיאן שבע ברכות, ומשה רובין מסלסל כנגדו בדואט. וקולם עולה מעלה מעלה מרומם את הלבבות, מטה שכינה על יושבי בית הכנסת, והקהל מחרה אחריהם ומשיב להם בשמחה.
בבית הכנסת הזה נשאנו איש את אחיו על כתפיים בשמחת תורה מרקדים ושואגים בהתלהבות בניצוחו של משה מיימון. שהיה שואג: "מי אנחנו" והציבור משיב לו בשאגה: "ישראל!"
בבית הכנסת הזה גבאי הבית, ברנס ויקטור ז"ל המכונה "צ'אצ'ו" היה עובר סביב התיבה ומציע למכירה את העליות כשהוא מאיים באקצנט טרבלסי: "ח'אב אנביעה, ח'אב אנברק" ! מאיץ
במהססים להגדיל את הצעתם לפני שיאבדו את עסקת חייהם. והקהל היה נדרך משל היה מדובר בסרט הוליוודי משובח. ושיבדל לחיים טובים וארוכים אלי ברנס הבן שממשיך את מורשת האב מסמן לנו שלעולם תימשך הגחלת ולא תכבה.
בבית הכנסת הזה חקוקים על קירותיו שמות יקירנו לדורות שהלכו לבית עולמן והוא לנו גם מצבת זיכרון וגל עד לעילוי נשמתם.
בבית הכנסת הזה אנו עוצמים עיניים בכוונה עמוקה מלחשים תפילה לשלומה של ארץ ישראל ומנהיגיה, לשלומם של הבנים והבנות שיצאו להגן על גבולותיה. ומייחלים לשובם בשלום.
בית הכנסת הזה הוא הלב הפועם של בני הקהילה המזרים בנו חיות ומלכד אותנו למשפחה מורחבת המחויבת לשלום יחידיה. וערבה איש לאחיו. על המקום הזה נגן מכל משמר ובכל מחיר!
לימים, כדרכו של עולם התחלפו החוכרים על החלקה. לפני כ 25 שנים, בשנת 1993, הוגשה תביעה ראשונה לסילוק בית הכנסת מאת החוכרים החדשים. תביעה זו יושבה בהסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין בשנת 2001 בו נקבע שבית הכנסת יוכל להמשיך ולשבת במקומו כבר רשות. הסכם שלימים התברר, שלא החזיק מים.
לימים, שוב התחלפו החוכרים, ובעל הסכם הפשרה מכר את זכויותיו לאחרים. לצערנו בשנת 2012 בחרו האחרים לא לכבד את הסכם הפשרה ותבעו את סילוק בית הכנסת. לא אלאה את הציבור
בפרטים, ואולם בסופו של מעשה ביום 8.1.14 מצאנו עצמנו עם פסק דין הקובע: "בית הכנסת יפנה את המקרקעין, וימסור את החלקה בהם עד ליום 10.1.19 בשעה 13:00" יחד עם זאת קבע פסק הדין ש"אם עד למועד הפינוי תיכנס לתוקף תכנית בניין ערים שבמסגרתה תופקע בעלות התובעים ... כי אז יבוטל צו הפינוי.."
טובי המומחים והמשפטנים איתם התייעצנו הבהירו לנו שהסיכוי לשכנע את מקבלי ההחלטות להפקיע את הקרקע לטובת בית הכנסת כל שכן בתקופה כל כך קצרה ונוכח, הסטאטוס התכנוני והמשפטי המורכב של האירוע: אפסי.
למאבק כנגד כל הסיכויים התגייסו טובי הבנים והבנות של העם בכלל, והעדה בפרט למסע ארוך ומתיש של שידול ושכנוע, הפצרות ותחנונים ויכוחים וכעסים תוך שהם משקיעים את מיטב זמנם מרצם אונם והונם להילחם ברוע הגזרה ולהבטיח את קיומו של בית הכנסת.
לפני שבועיים לערך ביום 20.9.18 התבשרנו על פרסום ברשומות הודעה בדבר אישור תכנית בית כנסת עולי לוב. משמעותה כניסה לתוקף של התכנית המפקיעה את בעלות התובעים בקרקע לטובת מבנה בית הכנסת.
בכך הגיעה הסאגה הנוכחית ואנו מקווים גם האחרונה לסיומה, והובטח שימורו של בית הכנסת לעולם.
רבות ידובר על מעשה נס פורים שהתרחש כאן. על השכינה השוכנת בין כתלי בית הכנסת ובלבבות הבאים בשעריו. על ישועת השם והמעשה המופלא.
לפיכך, התכנסו כאן היום כדי להודות לבורא עולם על שזיכה אותנו במעשה השימור והותיר את הבית לקהילה.
התכנסו כדי להביע תודתנו והערכנו לכל האנשים הנפלאים שעשו במלאכה ובזכותם הבית עומד:
1. תודה לגבאי, חזן בית הכנסת איש דור המייסדים ומנהיג הקהילה מר רובין משה ז"ל שעשה עד
ימיו האחרונים הכל להצלת בית הכנסת.
1.1. על ערש דווי, לחש משה רובין באזניי: "אל תוותרו ועשו ככל אשר לאל ידכם להציל את בית
הכנסת הזה ולשמרו מכל משמר". וצוואתו הייתה לי לפקודה.
2. תודה לגבאי בית הכנסת רחמים כלפון השם יחיהו ויזכהו איש דור המייסדים שפעל לצדו של מר רובין משה ז"ל.
3. תודה לחברי וועד ההצלה של בית הכנסת: מר בני נמני, מר יגאל ברנס, מר ימין הראל, מר גבי גיאן.
4. תודה לחברי וועד ההצלה העירוני: יו"ר סניף הליכוד בהרצליה מר צורי ז'אן, והקבלן הנכבד מר רפי זנזורי
5. תודה לשרת המשפטים הגב' איילת שקד
6. תודה לשר הפנים הרב אריה מכלוף דרעי
7. תודה לסגן שר האוצר הרב איציק כהן
8. תודה ליו"ר הארגון העולמי של יהודים יוצאי לוב מר שמעון דורון.
9. תודה לעורך הדין קיבריק ליאונרדו אשר ייצג את בית הכנסת בפני בית המשפט וסירב לקבל תמורה.
10. תודה ראש עיריית בני ברק מר חנוך זייברט אשר כחבר וועדה מחוזית תמך והשפיע על ההחלטה
11. תודה לכבוד הרב ציון בוארון אב בית הדין הרבני הגדול על מעורבותו והשפעתו על המהלך. 12. תודה מיוחדת לראש העיר הרצליה פדלון משה אשר בסופו של יום בידיו נתנה ההכרעה האם
לאשר את ההפקעה לטובת בית הכנסת.
12.1. ביום 29.1.18 בישיבתה המכרעת של וועדת המשנה מחוז תל אביב להתנגדויות. קבל
עם ועדה, דפק ראש העיר מר משה פדלון על השולחן והכריז: "במשמרת שלי לא ייהרס מבנה בית כנסת וותיק בהרצליה יהיה המחיר אשר יהיה!!!" ועמדתו היא שקבעה בסופו של יום.
13. ואחרון חביב תודה מיוחדת לסגן ראש העיר ויו"ר מועצת סניף הבית היהודי בהרצליה מר צבי וייס. המנוע הסילוני העיקרי והמכונן של כל המהלך. אשר טרח יום ולילה והפעיל את מלוא כישוריו, כושרו וסמכותו על מנת להפעיל את כל העושים במלאכה בוועדות המקומיות ובוועדות המחוזיות ומדרבן אותם להביא תוצרים, ומהר, להביא את המהלך לסופו הטוב.
אני מבקש להודות לכל מי שטרח ועזר ותרם להרמת הכנס הזה. 1. לדודה רג'ינה גיאן שתרמה 3,000 ₪.
2. לגבאים יגאל ברנס, גבי גיאן וימין הראל.
3. לגברת קורן אשרה.
ואם שכחתי מישהו הריני מתנצל מקרב לב.
ולא נותר לי אלא לברך: שהחיינו וקיימנו והגענו ליום הזה.
משה נחום
ראש ועד ההצלה של בית הכנסת