ראש חודש לבנאת’ – חג הבנות

יום ראש חודש טבת נקרא "ראש חודש לבנאת’", והוא יום חג לאם, לאישה ולעלמה היהודייה – לזכר הנשים שפעלו למען עם ישראל, ובהן חנה ויהודית. ביום זה, החל בתוך חג החנוכה, הנשים שבתו ממלאכה, ביקרו זו את זו, ואכלו יחד סעודת צהריים.

האמהות הקפידו לשלוח לבנותיהן הנשואות מגשים עמוסים בספנז דווקא ביום זה (בנוסף לשאר ימי החנוכה), ואילו ארוסים נהגו לשלוח למשפחת ארוסתם סלסלה מלאה כל טוב.

במהלך ימי החנוכה נהג הארגון הציוני "בן־יהודה" להעלות הצגות, ובערב ראש חודש לבנאת’ הציגו במיוחד את המחזה "יהודית".

צום עשרה בטבת

צום עשרה בטבת נקרא בלוב "נפס השת’א" – צום אמצע החורף. ליל הצום נקרא "ליל אשמדאי" (מלך השדים), והמאמינים באמונות עממיות נזהרו מלהסתובב לבד בלילה זה.

פורים אשריף ופורים בורגול

ליהודי טריפולי היו שני מועדי הצלה חשובים שחלשו בחודש טבת, והם נחוגו כחגי פורים מקומיים:

• פורים אשריף – ב־כ"ג בטבת בשנת 1704, נסוג צבאו של איברהים אשריף, שר צבאו של הבאי התוניסאי, שניסה לפגוע בעיר טריפולי. הנס נקרא "פורים אשריף" ונחוג לדורות.

• פורים בורגול – ב־כ"ט בטבת בשנת 1795, סולק עלי בורגול, הקומיסאר האלג’יראי, שכבש את טריפולי בשנת 1793 והשליט בה משטר אימים. יום שחרור העיר נקרא "פורים בורגול".

בשני ימים אלה לא אמרו תחנון, קראו את "מן המצר קראתי יה" ואת ההלל הגדול.
בשבת שלפני "פורים אשריף" קראו את הפיוט "מי כמוך" מאת ר’ שבתאי טייאר, ובשבת שלפני "פורים בורגול" קראו את "מי כמוך" מאת ר’ אברהם כלפון, מנהיג הקהילה בטריפולי.

בימים אלה נהגו בעלי המשפחות לקנות דברי מתיקה (חלוות’) לבני משפחותיהם, והאמהות שלחו חלק מהן גם לבנותיהן הנשואות.

הילולת ר’ משה אסרוסי זצ"ל

ב־כ"ט בטבת נהגו לערוך הילולה לרב משה אסרוסי זצ"ל, מגדולי רבני טריפולי – דרשן, מורה ומחבר הספר "וישב משה" בארבעה חלקים. הרב היה מפקח על ענייני שחיטה וכשרות ונודע בהדרת כבודו ובחכמתו.

בלוב נהגו לערוך את ההילולה בבית הכנסת "דר זטלאווי", שבו נהג הרב להתפלל, ונהגו לשיר את הפיוט "שא נסי והרם ראשי". בארץ, נשמר המנהג רק אצל מספר משפחות המוקירות את זכרו.

הרב נולד בשנת התקפ"א (1821), האריך ימים עד גיל 98, ונפטר בכ"ט בטבת שנת התרע"ט (1919).