משנכנס אדר מרבין בשמחה – שמחה שמורגשת במיוחד אצל הילדים בהכנת דמותו של המן לשריפה. הנשים מכינות מיני מתיקה – מקרוט, דבלא, בוריק בלוז וכעכים – שנקראים כולם "חלאוות' פורים".

בשבת שלפני פורים נוהגים ללמוד בבתי הכנסת את מגילת אסתר בתרגום לערבית. בעת קריאת המגילה נוקשים באצבע על המילה "המן", והילדים מרעישים ברגליים וברעשנים.

בערב פורים, לאחר תפילת מנחה, מחלקים מעות פורים לילדים. ביום זה מותר להם לשחק במשחקי מזל – בניגוד ליתר ימות השנה.

בפורים עצמו מקיימים מצוות משלוח מנות. האמהות שולחות מן ה"חלוואת'" לבנותיהן הנשואות, ובלילה השני של החג – "ליל סעודת פורים" – מבקרים זה את זה וטועמים ממאכלי החג, ובהם ה"חראיימי" החריף והמפורסם של נשות לוב.