מרכז מורשת יהדות לוב
כאן ועכשיו


שפה משותפת של גבורה: כיצד הפכו עולי לוב ללוחמים מהיום הראשון לעלייתם
יהודי לוב, שברחו מפרעות ורדיפות, מצאו את עצמם מגויסים כמעט מרגע דריכתם על אדמת המולדת. המפתח להשתלבותם המהירה? שליטתם בעברית.בעוד רבים מהעולים נדרשו לחודשי הסתגלות, עולי לוב עברו מהאונייה ישירות לחזית, חלקם בטרם הספיקו לראות את הארץ שלמענה הקריבו את חייהם. חשיפת הסיפור המרגש של קהילה שהפכה את הקרבתה למורשת, ואת כאבה לחלק מהזהות הישראלית
דגל כחול-לבן על אדמת לוב: יום העצמאות הראשון בטריפולי

כשחגגו יהודי לוב את יום עצמאותה הראשון של ישראל, התמזגו שתי בשורות היסטוריות: הקמת המדינה ופתיחת שערי העלייה מטריפולי לחיפה. בהובלת הרבנות הראשית והתנועות הציוניות, התעטפה הקהילה במעטה של קדושה וציונות חסרת תקדים – בתי כנסת מלאו עד אפס מקום בלבושי חג, תפילות מיוחדות נקבעו לכבוד המאורע, וקריאות להעניק לילודים שמות "ישראל" ו"ציונה" נישאו באוויר. ברחובות טריפולי התנוסס דגל ישראל, משמרות כבוד הוצבו לזכר הנופלים, ומאות צעירים רקדו במשך שעות בריקודי עם. חוויה רוחנית-לאומית זו, שהתרחשה על אדמת לוב אך בליבה ישראל, נחרתה בזיכרונם של משתתפיה כרגע מכונן שליווה אותם ברטט ובהתרגשות לכל חייהם.
הציונות בלוב

הציונות בלוב התפתחה מניצנים ראשונים בסוף המאה ה-19 לתנועה עממית רחבה, שהתבססה באמצעות אגודות כמו "אורה ושמחה" (1913) ובית-הספר העברי "התקווה" (1931). למרות האטה בתקופת מלחמת העולם השנייה, הפעילות הציונית התחדשה ביתר עוצמה לאחריה, עם חברים שהשתלבו ב"הגנה" וב"העפלה", כהכנה להקמת המדינה והעלייה אליה.
העליה הגדולה מלוב

היומן הגנוז ממחנה הריכוז ג׳אדו - זוכה פרס ראש הממשלה

היומן העומד במוקד ספר זה נכתב בסתר, במחנה הריכוז ג'אדו, שפעל בלוב בתקופת מלחמת העלם השנייה. יוסף דעדוש, ממנהיגי הקהילה היהודית שבבנגזי, כתב אותו מדי לילה בעיפרון, על גבי נייר סופג, תוך הפרת הפקודות של הקלגסים הנאצים.
הזמנה ל״זכרון בסלון״ בבית מורשת יהדות לוב
