נקודות לסקירה על יהודי יפרן

---

נקודות לסקירה על יהודי יפרן

יעקב חג'ג'-לילוף / מנהל המכון ללימודים ולמחקר יהדות לוב

 

       סקירה גיאוגרפית וכללית

• יפרן שוכנת במזרח רמת טריפוליטניה – רמת ג'בל נפוסה בגובה מ-700 מ' עד 850 מ' עם צוקים תלולים, ובמרחק כ-170 ק"מ דר'-מע' לטריפולי
• האזור שימש מקום מפלט, לאלה שלא רצו לקבל את הכובשים השונים של לוב, כמו: רומיים, ביזנטים, ערבים (כולל המואחדון), ספרדים ומלטזים, עות'מאנים, קרמאלים, איטלקים
• בתקופה הערבית הייתה התנגדות עזה, עד שהערבים איסלמו אותם בסיף בכוח (כולל בתקופת הכיבוש של המואחדון)
• בתקופה העות'מאנית הובאו למקום ערבים מוסלמים, שהפכו לרוב
• גם בתקופה הקרמאלית וגם בתקופה העות'מאנית היו נסיונות מרד לעצמאות, שדוכאו
• הייתה התנגדות לשלטון האיטלקי (המרד הערבי), שדוכאה בשנת 1922-3

 

היהודים  

• עפ"י המסורת כ-30,000 יהודים הובאו למקום כעבדים ע"י פנגור, שר צבאו של טיטוס, לאחר חורבן הבית השני
• בעבר היו בג'בל ישובים יהודיים רבים (כולל ברברים שהתייהדו)
• היהודים גרו בשכונות מעורבות עם ברברים, ובתיהם נבנו על המדרונות התלולים וללא חלונות, על מנת להקשות הגישה לפגיעת מתנכלים
• בתקופות של מלחמות ומרידות ומאבקים מקומיים, היהודים מצאו עצמם בין הפטיש והסדן, נאלצו לסייע לצד אחד ומאידך שיחדו את הצד שמנגד, וחלקם אף נאלצו לעזוב את מושבותיהם בהר וירדו לערי החוף, המהווים גרעיני ההתיישבות בטריפוליטניה
• בתקופה המודרנית נותרו ביפרן רק 3 ישובים: אל-מעניין; אל-קציר; דיסור, שמניינם בתחילת המאה ה-20 היה כ-1,000 אנשים
• היהודים במקום מלאו תפקיד חשוב במסחר הטרנס סהרי

עסקו באומנויות, צורפות, קצבות, רפואה יצור כלי נשק, כמו-כן, עסקו ברוכלות, במסחר ומתווכים בין המרכזים הכלכליים של האוכלוסייה המקומית

• בראש הקהילה היהודית עמד שיך אליהוד (שלצידו עמד ועד הקהילה), והיה החוליה המקשרת בין השלטונות ומנהיגי הקהילה הערבית המקומית. הוא היה אחראי לגביית מס הגולגולת, המיסים הקהילתיים, החינוך של ילדי היהודים, קיום הפולחן והמוסדות הדתיים, מוסדות הצדקה, חברה קדישא, ויתר המוסדות הקהילתיים
• במקום נבנו בתי-כנסת רבים, שחורבותיהם מעידים על תפוצה יהודית גדולה בעבר (כמו בית הכנסת אלע'ריבה, שעל פי המסורת, אחת מאבניה מאבני המקדש, שהובאה ע"י הגולים מיהודה לאחר החורבן),

–     בתקופת המרד הערבי נגד האיטלקים, יהודים רבים נמלטו לערי החוף, ובעיקר לזוארה

• כאשר מחנה הריכוז ג'אדו התמלא עד אפס מקום, יהודים מקירנייקה הוגלו לא רק לגריאן, כי אם גם ליפרן, ושמר עליהם משמר איטלקי
• לאחר פרעות 1945, אף שיהודי יפרן לא נפגעו, החלו להגר בהדרגה לגריאן, לזוארה ולטריפולי עד לעלייתם לארץ, ושם רובם התיישבו במושב עוזה ובמושב שלווה, שבחבל לכיש

 

*   יש לשונאים הסבורים, ששם המשפחה גויטע (השם הנפוץ ביותר ביפרן), הינו שיבוש של השם ג'ודיאה        (יהודה), היכול להצביע על מסורת הגעתם של היהודים מיהודה לאחר חורבן הבית ליפרן 

יעקב חג'ג'-לילוף, מנהל המכון ללימודים ולמחקר יהדות לוב

 לסיוע והכוונה, נא לפנות להיסטוריון יעקב חג'ג'-לילוף, מנהל המכון ללימודים ולמחקר יהדות לוב, במרכז מורשת יהודי לוב רח' הדדי 4 אור-יהודה, ת.ד. 682, טל': 03-5336268 פקס: 03-5333456.

או לטלפקס: 08-6418267; נייד: 054-5680215; דואר אלקטרוני: liluf2000@walla.com;  כתובת: רח' עמרי 17, באר-שבע – 84465.

יעקב חג'ג'-לילוף
מנהל המכון ללימודים
ולמחקר יהדות לוב

מאגר המאמרים ביבליוגרפיה מאויירת