פרשת ויצא

"ויגש יעקב אל יצחק אביו וימושהו ויאמר הקול קול יעקב והידיים ידי עשיו"(פרק כז, כו')

דרשו רבותינו ז"ל על הפסוק הזה ש"כל זמן שיעקב מצפצף בקולו אין ידי עשיו שולטות" (מדרש רבא פרק סה',כ').

הצדיק רבינו סוסו תשובה זצוק"ל מונה בקהילת הקודש לשמש כ"ריש דוכרנא"

תפקיד זה היה לעזור לתלמידים המתחילים ללמוד.

תלמידים רבים נהרו אליו מכל מיני מקומות כדי ללמוד ממנו תורה ויראה ממה שינק ושאב מרבותיו הקדושים.

רבי סוסו היה נערץ על תלמידיו, היות שהיה מלמדם באהבה רבה ובחיבה שמחה ובסבלנות רבה. לא רק על תלמידיו היה נערץ אלא על כל סובביו באשר הם.

במשך הזמן כשראה הציבור את גדולתו וגאונותו שהוא בקיא בכל שטחי התורה וחנון במעלות נפלאות, החלו מפנים אליו שאלות רבות בכל חלקי הש"ס, הפוסקים ובכל חלקי התורה והוא לא השיב פניהם ריקם.

בשכונתו היה בית כנסת מפורסם ששמו היה דאר זאטלווי שהיה ידוע בפעילותו התורנית, בית הכנסת זה, היה בנוי משני אגפים - אגף אחד שימש כחדר הנקרא בית הזוהר, שבכל לילה לפני עלות השחר היו מתקבצים שם אנשים יראי שמיים ולומדים בספר הזוהר הקדוש. ובשבתות היו מארגנים קבוצות של טף, נוער ומבוגרים ולומדים פרשת השבוע וטעמי המקרא, קוראים תהילים, לומדים הלכות ועוד לימודים רבים. באגף השני היו שלושה תלמודי תורה אשר נקראו "שומרי תורה", "בני משה" ו"שירי דוד". בתלמודי תורה אלו היו מאות תלמידים אשר למדו בשקידה רבה יום יום.

רבי סוסו שימש שם כחזן קבוע והקפיד להגיע בין הראשונים ולצאת בין האחרונים, בבחינת שייף [שוחה] עייל שייף [נכנס שוחה] ונפיק וגריס באורייתא תדירא [יוצא וגורס בתורה תמיד] ולא מחזיק טיבותא לנפשיה [ולא מחזיר טובה לעצמו].

עם פרוץ מעשה האיבה מצד הערבים כלפי היהודים, המצב בטריפולי היה מתוח מאוד וסכנת חיים נשקפה לכל יהודי עובר ושב, לכן נמנע רבי סוסו מלהתפלל בבית הכנסת כהרגלו וכדי לא לבטל תפילה בציבור, אסף מידי יום מניין אנשים בביתו.

באחד הימים בעת צאתו לחפש מניין, הופיע מולו צורר ערבי אלים ובידו כלי משחית בא לפגוע בו, משראה הצדיק רבי סוסו זצוק"ל את הצרה בה הוא נתון, נשא עיניו לשמיים וביקש מה' יתברך לשומרו. ו"היה טרם יקראו ואני אענה, עוד הם מדברים ואני אשמע" – עשה הבורא יתברך נס וכלי המשחית נשמט מידו של הגוי וידו התאבנה והוא צועק ומתפתל מכאבים עזים שהיו לו בידו.

כאשר חזר לביתו סובבוהו אנשי ביתו והרב סיפר להם בהתרגשות רבה, את גודל הנס העצום והנורא שנעשה לו ובפיו הודה לה' יתברך שגמלו כל טוב.

באומרו: הכל בזכות לימוד התורה והתפילה ושעסקתי בדבר מצווה, אלו שעמדו לי לזכות. הודו לה' כי טוב, כי לעולם חסדו.

                                                                         

שבת שלום ומבורך .